ממצאים חדשים

הרחקת זרחן משפכי רפתות לפיתוח חקלאות בת קיימא

 

אייל קורצבאום1, עודד בר שלום1, פנחס פיין2

1מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, 2מכון וולקני

תמונה לאתר אייל רקע ותיאור הבעיה: כ-80% מנפח השפכים ברמת הגולן הינם ממקור של שפכי רפתות. שפכים אלו עשירים בזרחן דבר המביא לריכוזי זרחן גבוהים גם במי הקולחין המטופלים. השקיה חקלאית במי קולחין אלו עלולה  להביא  את עודפי הזרחן שבקולחין למקווי מים טבעיים כגון נחלי הגולן והכנרת, דבר שיגרום לאיטרופיקציה (פריחת אצות) ובכך לפגיעה באיכות המים ובמערכת האקולוגית. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי מתמקדת   בשיפור איכות  שפכי רפת ברמת הגולן וקולחין אשר מיוצרים במטשי"ם בגולן על ידי סילוק הזרחן. לאחרונה הוכחה יעילות תהליך הספיחה של זרחן משפכים וקולחין על ידי חומרים מסוימים. במחקר עכשווי, אנו בוחנים תכשיר חדשני המבוסס על חרסית מותמרת (Phoslock) אשר לה יכולות ספיחה מרשימות וללא צורך כלל בשינוי pdכפי שבד"כ נדרש בשיקוע כימי של זרחן. יעילות סילוק הזרחה על ידי הפוסלוק נמצאה גבוהה בסוגי שפכים שונים וכעת  מתוכנן מתקן פיילוט בשטח רפת מושב קשת אשר יטפל בשפכי הרפת לפני הזרמתם למתקן איסוף אזורי.

   תוצאות המחקר צפויות להביא ליכולת שליטה של בעלי הרפתות האם לטפל בשפכי הרפת ברפת עצמה ולחסוך תשלום כנסות גבוהים לחברות המוניציפליות המטפלות במים והמטילות כנסות במקרה של חריגה מערכי זרחן בשפכים של מעל 20 מג"ל (וזאת כאשר שפכי רפת טיפוסיים מכילים לפחות 80 מג"ל זרחן). הדבר צפוי לשמור על הכלכליות של הרפתות באזור רמת הגולן.

פירוק של הורמונים סטרואידלים באמצעות תהליך ביו-אוגמנטציה מתקדם: טכנולוגיית ה-SBP (פלטפורמת ביוריאקטורים זעירים).

אייל קורצבאום1, אופיר מנשה2, פלג אסטרחן3

1מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, 2המכללה האקדמית כנרת, הנדסת תעשיות מים, 3המעבדה לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים לישראל.

אייל ממצאים

נוכחות הורמונים ומיקרומזהמים אחרים במקורות מים עלולה להשפיע על האדם ועל מגוון נרחב של מיני בע"ח בסביבה. עקב מחזור המים (טיהור שפכים) לצורכי חקלאות, מים מושבים המכילים מיקרומזהמים עלולים להוות סיכון בריאותי ואקולוגי. לסיכון זה כיום אין פיתרון המיושם בישראל ובעולם ועל כן נדרש פיתרון דחוף במטרה להרחיק מזהמים אלו ממקורות המים. מתקנים לטיפול בשפכים אינם מצליחים לרוב להרחיק מיקרומזהמים עקב יציבותם הכימית, פריקות ביולוגית נמוכה וכן ריכוזם הנמוך אשר אינו מעודד פיתוח אוכלוסיות מיקרואורגניזמים המפרקים את החומרים הללו.

במחקר במימון משרד המדע ובשיתוף מכון שמיר למחקר, מכללת כנרת, וחקר ימים ואגמים נעשה שימוש ייחודי בטכנולוגיה לקיבוע מיקרואורגניזמים,small bioreactor platform  (SBP), אשר פותחה בישראל על ידי חברת ביוקסל טכנולוגיות מים. מערכת זו מאפשרת קיבוע ביומסה של מיקרואורגניזמים נבחרים בקפסולה העשויה ממברנת מיקרופילטרציה. התרבית נשארת מכותרת, ועל כן מקובעת, בתוך מבנה ממברנלי תלת-מימדי (קפסולה) אשר מאפשר למומסים להיכנס ולצאת בחופשיות דרך דופן הקפסולה. כמו כן, ניתן לשלוט על מיקומה בריאקטור ולתת לה הגנה מפני דילול וטריפת התרבית וכן למנוע תחרות בין מינית עם מיקרואורגניזמים אחרים במים. אנו בשנה השלישית למחקר והתוצאות מראות פירוק של עד 90 אחוז מההורמון שבגלולות נגד הריון בתוך 24 עד 48 שעות.

 

 

Please publish modules in offcanvas position.